
עיר של גגות שטוחים שעובדים קשה
מי שמסתכל על תל אביב מלמעלה רואה כמעט רק גגות שטוחים. זו לא מקריות: רוב העיר נבנתה בבטון, בסגנון שהעדיף קווים ישרים וגג שאפשר לעלות אליו. הבעיה היא שגג שטוח בתל אביב נושא היום הרבה יותר ממה שתוכנן לו. על גג של בניין ממוצע בצפון הישן תמצאו שורה של דודי שמש וקולטים, עשרות מעבי מזגנים על רגליות, צנרת גז ומים, אנטנות ישנות, ולעיתים גם דירת גג עם מרפסת מרוצפת. כל רגלית, כל צינור וכל סף דלת הם נקודה שבה שכבת האיטום נקטעת, ושם בדרך כלל מתחילה החדירה.
לכן איטום גגות בתל אביב-יפו מתחיל במיפוי של מה שעומד על הגג, לא במדידת השטח בלבד. גג של 200 מ"ר עם שלושים מעבים הוא עבודה שונה לגמרי מגג ריק באותו גודל, וההצעה שתקבלו צריכה לפרט איך מטפלים בכל חדירה ובכל מתקן.

בנייני העיר הלבנה והצפון הישן
לב העיר והצפון הישן בנויים ברובם מבתים של שלוש עד ארבע קומות משנות ה-30 עד ה-50, רבים מהם בסגנון הבינלאומי שזיכה את העיר הלבנה בהכרזה כאתר מורשת עולמית. הגגות האלה נבנו עם מעקה בנוי נמוך, חדר כביסה משותף ושיפועים מתונים מאוד. אחרי עשרות שנים יש עליהם בדרך כלל כמה שכבות של זפת ויריעות זו על גבי זו, שיפועים ששקעו ושלוליות שנשארות ימים אחרי הגשם.
בבניין כזה לא תמיד נכון להוסיף עוד שכבה. כשהמערכת הישנה מנותקת מהבטון או רוויה במים, מסירים אותה, מתקנים שיפועים ורולקות ורק אז מניחים מערכת חדשה. ברוב הגגות האלה הבחירה הטבעית היא יריעות ביטומניות בהלחמה, שמתמודדות היטב עם גג חשוף לשמש ועם תנועה של מבנה ישן.
במבנים לשימור יש שיקול נוסף: עבודות שמשנות את מראה הגג, המעקות או החזית כפופות לכללי השימור של העירייה. איטום שכבת הגג עצמה הוא עבודת תחזוקה, אבל כדאי שהוועד יבדוק מראש מה מותר לשנות במעקה ובחיפויים לפני שמזמינים עבודה שנוגעת בהם.
דירות גג, דקים ומרפסות מעל הסלון של השכן
תל אביב היא כנראה העיר עם הכי הרבה דירות גג בארץ, מפלורנטין ועד הצפון החדש. מבחינת איטום, מרפסת גג מרוצפת או דק עץ הם גג לכל דבר, רק שהאיטום מוסתר ואי אפשר לראות את מצבו. הנזילה מתגלה בתקרת הדירה שמתחת, לעיתים חודשים אחרי שהתחילה.
הכשלים החוזרים: סף דלת הזזה נמוך מדי שהמים עוברים מעליו, אדניות בנויות שהשורשים וההשקיה פירקו בהן את האיטום, נקזים קטנים שנסתמים בעלים, ודק שהורכב בברגים ישר לתוך שכבת האיטום. הטיפול תלוי במצב: לפעמים מספיק לפתוח רצועה ליד הסף ולתקן, ולפעמים צריך לפרק ריצוף ולאטום מחדש. על ההבדלים בין האפשרויות אפשר לקרוא בדף על איטום גג לדירת גג.

מה נכשל איפה: טבלה לפי אזורי העיר
| אזור | מה בנוי שם בעיקר | הכשל שחוזר | כיוון הטיפול |
|---|---|---|---|
| הצפון הישן ולב העיר | בתי 3-4 קומות משנות ה-30 עד ה-50, גג משותף | שכבות ישנות זו על זו, שלוליות, רולקות סדוקות | פירוק, תיקון שיפועים ויריעות חדשות |
| פלורנטין, נווה שאנן, שפירא | בתים ישנים, מלאכה ומגורים מעורבים, תוספות על הגג | חיבור בין מבנה ישן לתוספת, גגות קלים מפח | איטום תפרים, טיפול בגג הקל ובחיבור לקיר |
| יפו העתיקה, עג'מי | בתי אבן כורכר, קמרונות, גגות ישנים ליד הים | מלח, רטיבות בקירות עבים, סדקים במעקות | חומרים שמתאימים לאבן, איטום גג ומעקה יחד |
| רמת אביב, יד אליהו, קריית שלום | שיכונים ארוכים משנות ה-50 וה-60 | גג גדול בלי תחזוקה, קולטנים סתומים, תפרי התפשטות | יריעות על כל הגג, חידוש קולטנים ותפרים |
| פארק צמרת, שרונה, שדרות רוטשילד | מגדלי מגורים ומשרדים | גג טכני עמוס ציוד, רוח חזקה, חזיתות גבוהות | איטום סביב בסיסי ציוד, עבודה בגובה |
תוספת קומות והתחדשות: הגג הישן הופך לרצפה
בשכונות רבות בעיר בניינים מקבלים חיזוק ותוספת קומות במסגרת תמ"א 38 ותוכניות הרובעים. מבחינת הדיירים הוותיקים יש כאן שתי תקופות רגישות. הראשונה היא תקופת הבנייה עצמה: האיטום הישן נפתח, ועד שהקומה החדשה נסגרת הדירות העליונות חשופות לגשם. השנייה מגיעה אחרי האכלוס: גג חדש, מרפסות חדשות וחיבור בין בטון ישן לחדש שלא תמיד בוצע בקפידה.
כדאי לדרוש מהיזם איטום זמני מסודר לפני החורף, ולתעד כל חדירת מים. אם אתם לפני פרויקט או באמצעו, הדף על איטום בהתחדשות עירונית ותמ"א מפרט מה לבדוק בכל שלב ומי אחראי למה.
יפו ודרום העיר: אבן, קמרונות וגגות שנבנו בשלבים
ביפו העתיקה, בעג'מי ובסביבת שוק הפשפשים עומדים בתי אבן עם קירות עבים, תקרות קמרון וגגות שנאטמו במשך דורות בחומרים שונים. האבן סופגת לחות, המלח מהים מתגבש בתוכה, וטיח או צבע אטום מדי רק כולאים את המים בפנים. בבית כזה לא מספיק לאטום את משטח הגג: צריך לטפל גם בראש המעקה, בחיבור בין הגג לקיר ובמרזבים, אחרת המים ימשיכו לרדת בתוך הקיר.
בשכונות הדרום, כמו שפירא, התקווה וקריית שלום, התמונה אחרת: בתים נמוכים שהתרחבו במשך השנים, חדר על הגג, סככה, גג פח ליד גג בטון. כל חיבור כזה הוא קו תורפה. בגשמים חזקים חלק מהרחובות בדרום העיר ידועים בהצפות, ולכן שם חשוב לבדוק גם לאן מרזבי הגג שופכים ואם המים לא חוזרים אל קיר הבית.
מגדלים וגגות טכניים
במגדלי המגורים והמשרדים של העיר הגג הוא קומה טכנית: צ'ילרים, מפוחים, מאגרי מים, מתקני ניקוי חזיתות. האיטום נפגע כאן בעיקר מעבודות של אחרים, טכנאי שגרר ציוד, בורג שנקדח לבסיס חדש, כבל שהונח על היריעה. במגדל יש גם בעיה שלא קיימת בבניין נמוך: גשם עם רוח מערבית פוגע בחזית בעוצמה, ומים נכנסים דרך תפרים בחיפוי ודרך חיבורי חלונות, לא רק מהגג.
כשהחדירה היא מהחזית, אין צורך בפיגום לכל גובה הבניין. עבודה בגלישה מאפשרת להגיע לנקודה המדויקת, ועל כך יש פירוט בדף איטום בסנפלינג לבניינים גבוהים.
ים, לחות ושמש: מה האקלים של תל אביב עושה לאיטום
תל אביב יושבת על החוף, והרוח המערבית מביאה איתה רסס מלח. ברחובות הקרובים לים, מהנמל ועד יפו, המלח מאיץ חלודה בכל מה שעשוי ממתכת על הגג: רגליות של דודים, מעקות, ברגי עיגון, פחי כיסוי. חלודה שמתנפחת סודקת את הבטון סביבה ופותחת דרך למים. הקיץ ארוך ולח, וגג כהה מתחמם מאוד ביום ומתקרר בלילה, תנועה יומית שמעייפת יריעות ישנות ופותחת הלחמות.
החורף בעיר קצר יחסית, אבל הגשם נוטה לרדת במנות גדולות בזמן קצר. גג עם קולטן אחד סתום הופך בתוך שעה לבריכה, והמים מוצאים כל פגם. ניקוי קולטנים ובדיקת רולקות בסתיו הם התחזוקה הזולה ביותר שיש.
יש גם עניין של צמחייה. בעיר עם שדרות של פיקוסים ותיקים, עלים ופירות נושרים על גגות נמוכים וסותמים את פתחי הניקוז כבר בתחילת הסתיו. בבניינים שלאורך השדרות ובסמוך לגינות כדאי לנקות את הגג פעמיים בעונה ולא פעם אחת, ולהתקין על כל קולטן רשת שמונעת מהעלים להיכנס לצינור. זו עבודה קצרה שחוסכת את רוב קריאות החירום של הגשם הראשון.
עוד שכונות בעיר, והיישובים שמעבר לגבול העירוני
מעבר לאזורים שבטבלה, לכל שכונה בעיר יש גג משלה. בנווה צדק ובכרם התימנים הבתים נמוכים, צפופים ומחוברים זה לזה, ורבים מהם קיבלו קומה או חדר על הגג, כך שהנזילה מתחילה לא פעם בתפר שבין הבית הישן לתוספת. בצהלה ובתל ברוך יש בתים פרטיים וקוטג'ים, חלקם עם גגות רעפים וחלקם עם גג שטוח ומרפסת. בבבלי, בהדר יוסף, ברמת החייל ובנאות אפקה עומדים בנייני דירות ותיקים של כמה קומות עם גג משותף ושורת דודים, ולצדם בניינים חדשים שקמו במקום הוותיקים. בנווה אביבים מתערבבים בנייני שיכון עם מגדלים, ובכוכב הצפון המגדלים הם התמונה כולה, עם גגות טכניים ומרפסות גדולות בקומות העליונות.
אנחנו מגיעים גם ליישובים שסביב העיר, גם אם אין כמעט מושבים צמודים אליה. מקווה ישראל, בין יפו לחולון, היא בית ספר חקלאי עם מבני אבן ותיקים ומבני משק עם גגות רעפים ופח. במועצה המקומית אזור, הסמוכה לה, יש בתים פרטיים לצד בנייני דירות נמוכים. בכפר אזור, מזרחית לעיר, רוב הבתים הם בתים פרטיים על מגרשים, עם גגות רעפים והרחבות שנבנו בשלבים. בסביון הבתים הם וילות עם גגות רעפים, מרפסות ומרתפים, ובכפר שמריהו, צפונה לאורך החוף, הווילות חשופות לאוויר המלוח כמו בתי הצפון של העיר.
כמה עולה איטום גג בתל אביב-יפו
המחירים זהים בכל הארץ ונקבעים לפי שטח, מצב הגג וכמות הפרטים שעליו. הטווחים הבאים הם לפני מע"מ, והמחיר הסופי נקבע אחרי ביקור בגג:
- יריעות ביטומניות 5 מ"מ בשכבה אחת: 110-150 ₪ למ"ר, במינימום של 120 מ"ר.
- פירוק איטום ישן, כשצריך: תוספת של 50-120 ₪ למ"ר.
- איטום פוליאוריטן, שמתאים גם לגג מרוצף ולמים עומדים: 140-220 ₪ למ"ר.
- מרפסת מרוצפת בפירוק ואיטום מחדש: 450-750 ₪ למ"ר, לא כולל ריצוף חדש.
- הרמת דוד שמש או מעבה מזגן לצורך איטום מתחתיו: 250-450 ₪ ליחידה.
- איתור נזילה במצלמה תרמית כולל דוח: 1,400-2,200 ₪ לבדיקה.
בגג תל אביבי טיפוסי סעיף הרמת המתקנים מצטבר לסכום משמעותי, ולכן כדאי לספור מראש כמה דודים ומעבים עומדים על הגג. בבניין משותף העלות מתחלקת בין הדיירים, והדף מחיר איטום לבניין משותף מסביר איך בונים הצעה שוועד הבית יכול לאשר.
איך מתנהלת עבודה על גג בעיר צפופה
ברחובות הצרים של מרכז העיר אין תמיד מקום למנוף, והחניה מוגבלת. חומרים עולים לגג במדרגות, במעלית כשיש, או בהרמה מהרחוב בתיאום מראש. בבניין משותף מתאמים עם הוועד את שעות העבודה, את הגישה לגג ואת מיקום המתקנים שיורמו. לפני שמתחילים מבצעים בדיקה: סקירה של הגג, ואם מקור החדירה לא ברור גם איתור נזילות במכשור, כדי לא לאטום גג שלם כשהבעיה נמצאת במרפסת של השכן.
בסיום מקבלים אחריות בכתב. למערכת מלאה של יריעות ביטומניות האחריות היא עד 10 שנים, ולשאר סוגי העבודות התקופה כתובה בהצעת המחיר.
שעות פעילות, ערים שכנות ויצירת קשר
אנחנו זמינים בימים ראשון עד חמישי בין 08:00 ל-22:00 ובימי שישי עד 14:00. למקרים של חדירת מים פעילה יש מענה טלפוני 24 שעות, שישה ימים בשבוע, למקרים דחופים בלבד. השירות ניתן בכל שכונות העיר, מרמת אביב ונווה שרת בצפון ועד יפו ד' בדרום, וגם בערים שמסביב: יש דפים נפרדים על איטום גגות ברמת גן ועל ההתחדשות הצפופה של גבעתיים.
מי שגר על קו החוף מדרום ליפו ימצא מידע מתאים יותר בדף של בת ים, שם השפעת המלח חזקה עוד יותר. תמונה רחבה על האזור כולו מופיעה בדף איטום גגות במרכז ובגוש דן.
לרשימה המלאה של הערים שבהן אנחנו עובדים, מהצפון ועד הנגב (חוץ מאילת), ראו את כל אזורי השירות. אפשר לשלוח תמונות של הגג או של הכתם בתקרה בוואטסאפ ולקבל הכוונה ראשונית עוד לפני הביקור.
שאלות נפוצות
תוך כמה זמן מגיעים לבדוק גג בתל אביב-יפו?
ההגעה אלינו מהירה, ובמקרים של SOS חירום הטיפול מיידי. כדאי לציין בשיחה אם יש חניה או מגבלת גישה ברחוב, כדי שנגיע מוכנים.
יש לנו דק עץ על הגג. חייבים לפרק אותו כדי לאטום?
ברוב המקרים כן, לפחות באזור החדירה, כי האיטום נמצא מתחת לדק ואי אפשר לתקן אותו מלמעלה. דק שמורכב על רגליות מתכווננות קל יותר לפירוק ולהחזרה מדק שהוברג לגג.
הבניין שלנו מיועד לשימור. מותר לאטום את הגג?
איטום שכבת הגג הוא עבודת תחזוקה רגילה. עבודות שמשנות את מראה המעקות או החזית כפופות לכללי השימור, ולכן כדאי שהוועד יברר זאת מול העירייה לפני שינוי חיצוני.
הנזילה הופיעה אחרי תוספת הקומות בתמ"א. למי פונים?
קודם כול ליזם או לקבלן המבצע, כי עבודה חדשה נמצאת בתקופת בדק ואחריות. אפשר להזמין בדיקה עצמאית עם דוח כתוב שמראה את מקור החדירה, ולהציג אותו ליזם.
כמה עולה לאטום גג של בניין משותף בעיר?
יריעות ביטומניות 5 מ"מ עולות 110-150 ₪ למ"ר לפני מע"מ, ועל זה מתווספים לפי הצורך פירוק איטום ישן והרמת דודים ומעבים. המחיר הסופי נקבע אחרי ביקור בגג.
גרים רחוב אחד מהים. צריך איטום מיוחד?
שיטת האיטום דומה, אבל מקפידים יותר על חלקי המתכת: רגליות, מעקות ועיגונים שמחלידים מהר באוויר מלוח. מומלץ לבדוק את הגג פעם בשנה, לפני החורף.
