מה מד לחות מודד, ומה הוא לא מודד
היד והעין הן כלי מדידה גרועים לרטיבות. קיר יכול להיות רטוב עמוק בפנים ויבש למגע, וכתם ישן יכול להיראות מאיים הרבה אחרי שהמים נעלמו. מד לחות פותר את הבעיה הזו. הוא מודד תכונה חשמלית של החומר, שמשתנה כשיש בו מים, ומתרגם אותה למספר. המספר הזה אינו "אחוז המים בקיר" במובן מעבדתי. הוא מדד יחסי: גבוה יותר פירושו רטוב יותר.
מה שהמכשיר לא יודע לעשות הוא לומר מאיפה המים הגיעו. הוא מודד את התוצאה ולא את הסיבה. לכן הוא אף פעם לא עובד לבד, אלא כחלק ממערך הבדיקות שמתואר בדף איתור נזילות. הכוח שלו הוא בכמות: עשרות מדידות על קיר אחד יוצרות תמונה שאף מבט לא נותן.
שני סוגי מכשירים, שתי שאלות שונות
יש שתי משפחות של מדי לחות, וכל אחת מתאימה לשלב אחר של הבדיקה.
| מאפיין | מד סריקה (בלי פינים) | מד פינים |
|---|---|---|
| אופן המדידה | מצמידים את המכשיר למשטח | שני פינים דקים נוגעים בחומר או חודרים אליו מעט |
| עומק | קורא גם מתחת לפני השטח | קורא בעיקר בנקודת המגע |
| פגיעה במשטח | אין | שתי נקודות זעירות, בדרך כלל בפוגה או במקום נסתר |
| מהירות | מהיר, מתאים לסריקת שטח גדול | איטי יותר, מתאים לאימות נקודתי |
| למה משמש | מיפוי ראשוני של קירות, רצפות ומתחת לאריחים | בדיקת טיח, גבס ועץ, והשוואה בין עומקים |
בפועל מתחילים במד הסריקה כדי לכסות את כל השטח במהירות, ועוברים לפינים במקומות שבהם צריך תשובה מדויקת יותר. מד הסריקה שימושי במיוחד על קרמיקה, כי הוא קורא את מה שקורה מתחת לאריח בלי להזיז אותו.
הכלל החשוב: קריאה יחסית ולא מספר קסם
אין מספר אחד שמעליו "יש נזילה". בלוק, בטון, טיח וגבס מתנהגים אחרת, וגם אותו קיר נותן קריאות שונות בקיץ ובחורף. לכן כל בדיקה מתחילה בקריאת ייחוס: מודדים קיר דומה באותו בית, באזור שידוע שהוא יבש, ורושמים את הערך. כל שאר המדידות מושוות אליו.
השיטה הזו מנטרלת את רוב ההטעיות. אם הקיר היבש נותן ערך מסוים והאזור החשוד נותן ערך כפול, יש שם מים, ולא משנה מה כתוב בטבלה של היצרן. ואם שני האזורים נותנים ערך דומה, הכתם שאתם רואים הוא כנראה שארית ישנה, מלחים או פגם בצבע, ולא רטיבות פעילה.
מפת לחות: הצורה מספרת מאיפה המים באים
מדידה אחת לא שווה הרבה. הערך נמצא ברשת של מדידות: מודדים כל כמה עשרות סנטימטרים, לגובה ולרוחב, ומסמנים את הערכים על הקיר בנייר דבק או על תרשים. כך מתקבלת מפה, ולצורה של המפה יש משמעות.
- רטיבות שחזקה למטה ונחלשת כלפי מעלה. מתאים למים שעולים מהרצפה: נזילה מתחת לריצוף, חדר רטוב סמוך או רטיבות מהקרקע.
- רטיבות שחזקה למעלה ויורדת. מתאים למקור מעל: גג, מרפסת של השכן או צנרת בתקרה.
- מוקד עגול באמצע הקיר. מתאים לנקודה: מחבר צנרת בתוך הקיר, או סדק בקיר חיצוני.
- פס אנכי צר. מתאים לקו צנרת אנכי, או לתפר בין שני חלקי מבנה.
- רטיבות סביב חלון. מתאים לכשל באיטום הסף או המשקוף.
המוקד, הנקודה שבה הקריאה הגבוהה ביותר, קרוב בדרך כלל לנקודת הכניסה של המים. משם ממשיכים לבדוק את הצד השני של הקיר. מה עושים כשהמפה מצביעה על חדירה מבחוץ מוסבר בדף איתור נזילות בקיר.
מה מטעה את המכשיר
מד לחות מגיב לכל מה שמשנה את התכונות החשמליות של הקיר, ולא רק למים. מי שלא מכיר את ההטעיות יקבל "נזילה" במקום שאין בו טיפת מים.
- מלחים. קיר שהיה רטוב בעבר והתייבש משאיר מלחים על פני השטח. הם מוליכים חשמל ומעלים את הקריאה גם כשהקיר יבש.
- מתכת. פינת טיח ממתכת, רשת, ברזל זיון קרוב לפני השטח או צינור בתוך הקיר מקפיצים את הקריאה של מד הסריקה.
- צבעים וציפויים מסוימים. חלק מהציפויים מוליכים, ונותנים קריאה אחידה וגבוהה על כל הקיר.
- עיבוי. שכבת מים דקה על פני קיר קר בחורף נקראת כרטיבות, אף על פי שהקיר עצמו יבש בפנים.
- שינוי בחומר. מעבר מבלוק לעמוד בטון באמצע הקיר משנה את הקריאה בלי קשר למים.
הדרך להתמודד היא הצלבה: קריאת ייחוס, השוואה בין מד סריקה למד פינים, ובדיקה אם הדפוס הגיוני. קריאה גבוהה בקו ישר לכל גובה הקיר, בדיוק בפינה, היא כמעט תמיד פינת מתכת ולא נזילה.
מד לחות ומצלמה תרמית: למה צריך את שניהם
שני הכלים משלימים זה את זה. המצלמה התרמית רואה שטחים גדולים בבת אחת ומראה איפה כדאי למדוד, אבל היא רואה הבדלי טמפרטורה ולא מים. כתם קר יכול להיות רטיבות, ויכול להיות גם גשר קור או זרם אוויר ממזגן. מד הלחות הוא זה שמכריע. לכן כל ממצא של בדיקה במצלמה תרמית מאומת במדידת לחות לפני שהוא נכנס לדוח.
גם ההפך נכון. מד לחות לבדו דורש סריקה ידנית של כל הבית, ועלול לפספס אזור שלא חשבו לבדוק. המצלמה מקצרת את החיפוש, והמד נותן את הוודאות. ביחד עם בדיקות הצנרת הם הבסיס של איתור נזילות בלי שבירה.
מעקב ייבוש: השימוש שרוב האנשים לא מכירים
מד הלחות חשוב לא פחות אחרי שהנזילה תוקנה. קיר שספג מים מתייבש לאט, לפעמים במשך שבועות ארוכים, והקצב תלוי בעובי הקיר, באוורור ובעונה. מי שממהר לתקן טיח ולצבוע על קיר שעדיין רטוב יראה את הצבע מתנפח ומתקלף שוב, ויחשוב שהנזילה חזרה.
מדידות חוזרות באותן נקודות עונות על שתי שאלות. הראשונה: האם הערכים יורדים? אם כן, התיקון הצליח והקיר בדרך להתייבש. אם הם נשארים גבוהים או עולים, המקור עדיין פעיל או שיש מקור נוסף. השנייה: מתי אפשר לשקם? כשהקריאות מתקרבות לקריאת הייחוס של הקיר היבש, אפשר לעבור לשלב הבא. התהליך כולו מתואר בדף טיפול ברטיבות בקירות פנים.
מד לחות ביתי: האם כדאי לקנות
מדי לחות פשוטים נמכרים בחנויות לכלי עבודה, ואין סיבה לא להחזיק אחד בבית. הוא שימושי כדי לעקוב אחרי כתם ולראות אם הוא מתייבש או מתרחב. כדאי רק לזכור את המגבלות. מכשיר ביתי מכויל בדרך כלל לעץ, והמספרים שהוא מראה על טיח או על בטון אינם מדויקים. מה שכן אמין הוא ההשוואה: אותה נקודה היום ובעוד שבוע, או הקיר החשוד מול קיר יבש.
אם החלטתם למדוד לבד, אלה הכללים שיהפכו את המדידה לשימושית:
- סמנו את נקודות המדידה בעיפרון, כדי לחזור בדיוק לאותו מקום.
- מדדו תמיד קיר ייחוס יבש באותו יום.
- רשמו תאריך, ערך, והאם ירד גשם בימים האחרונים.
- אל תמדדו מיד אחרי ניקוי הקיר או אחרי מקלחת חמה בחדר סמוך.
רישום כזה של שבועיים הוא מידע מצוין לבודק שיגיע אחר כך. כשהרטיבות מלווה בכתמים שחורים ובריח, כדאי לקרוא גם על טיפול בעובש וברטיבות.
איך נראית בדיקה, ומה מקבלים בסופה
הבדיקה מתחילה בשאלות: מתי הופיעה הרטיבות, האם היא משתנה אחרי גשם או אחרי שימוש במים, ומה נמצא מהצד השני של הקיר ומעליו. אחר כך סורקים את האזור החשוד ואת סביבתו, קובעים קריאת ייחוס, ומשרטטים את המפה. בהתאם לדפוס שהתקבל ממשיכים לבדיקה המתאימה: סריקה תרמית, בדיקת צנרת או בדיקה של הגג והקיר החיצוני.
בסוף אתם מקבלים הסבר במקום ודוח כתוב עם הערכים שנמדדו, תמונות, מסקנה לגבי המקור והמלצה לתיקון. אנחנו עוסקים באיטום ובאיתור נזילות מעל 8 שנים, והדוח נכתב כך שגם בעל מקצוע אחר יוכל לעבוד לפיו.
לא רק קירות: רצפה, תקרה, גבס ועץ
רוב האנשים חושבים על מד לחות בהקשר של קיר מתקלף, אבל חלק גדול מהמדידות נעשה במקומות אחרים. ברצפה מרוצפת סורקים את האריחים בקווים ישרים מהחדר הרטוב החוצה, כדי לראות עד לאן המים התפשטו בשכבת החול שמתחת לריצוף. מים בשכבה הזו נודדים רחוק, ולכן אזור רטוב במסדרון יכול להתחיל במקלחת שנמצאת שני חדרים משם. בתקרה מודדים סביב הכתם ובמרחק ממנו, כי המוקד האמיתי נמצא לא פעם בצד של הכתם ולא במרכזו.
לוחות גבס ופרקט דורשים זהירות מיוחדת. גבס סופג מים מהר ומאבד את החוזק שלו, ולכן קריאה גבוהה בתקרת גבס היא סיבה לבדוק מה קורה מעליה בהקדם. פרקט ומשקופי עץ נמדדים במד פינים, שמתאים לעץ יותר מכל חומר אחר, והמדידה מראה אם הנפיחות שאתם רואים היא רטיבות פעילה או נזק ישן שהתייבש.
כמה זה עולה
מדידות הלחות אינן שירות נפרד אצלנו. הן חלק מביקור האבחון, יחד עם הסריקה התרמית. איתור נזילה במצלמה תרמית, שכולל את מדידות הלחות ואת הדוח הכתוב, עולה 1,400 עד 2,200 ₪ לבדיקה, לפני מע"מ. המיקום בתוך הטווח תלוי בגודל הנכס ובמספר האזורים הרטובים. מחיר של ביקור חוזר למעקב ייבוש נקבע לפי המקרה ונמסר מראש. הסבר מלא על המחירים נמצא בדף מחירון איתור הנזילות.
כדי לתאם בדיקה או לקבל מחיר מדויק, שלחו תיאור קצר ותמונה דרך דף הצעת המחיר. השירות ניתן בכל הארץ מלבד אילת.
שאלות נפוצות
האם מד לחות פוגע בקיר?
מד סריקה רק מוצמד למשטח ואינו משאיר סימן. מד פינים משאיר שתי נקודות זעירות, ולכן משתמשים בו בפוגות או במקומות שאינם בולטים לעין.
איזו קריאה במד לחות נחשבת רטובה?
אין מספר אחד שמתאים לכל קיר. משווים את הקריאה באזור החשוד לקריאה בקיר דומה ויבש באותו בית, והפער ביניהן הוא שקובע.
האם מד לחות יכול למצוא את מקור הנזילה?
לא לבדו. הוא משרטט את גבולות הרטיבות ומראה איפה היא החזקה ביותר, ואת המקור מאמתים בבדיקות נוספות כמו סריקה תרמית, בדיקת צנרת או בדיקת הצפה.
הקיר יבש למגע אבל המכשיר מראה לחות. למה?
ייתכן שיש רטיבות בעומק הקיר, וייתכן שהמכשיר מגיב למלחים, למתכת או לציפוי מוליך. הצלבה עם מד פינים ועם קריאת ייחוס מבדילה בין המצבים.
כמה זמן אחרי תיקון הנזילה אפשר לצבוע?
רק אחרי שהקריאות באזור שנפגע מתקרבות לקריאה של קיר יבש. משך הייבוש משתנה לפי עובי הקיר, האוורור והעונה, ולכן קובעים לפי מדידה ולא לפי לוח שנה.
האם מד לחות עובד גם על קרמיקה?
מד סריקה קורא גם מתחת לאריחים ומאפשר לבדוק קיר מחופה בלי לפרק אותו. מד פינים מתאים במקרה כזה רק למדידה בפוגות.