
למה גודל המרזב חשוב יותר ממה שנראה
מרזב שנראה תקין ביום יבש יכול להיכשל בדקה אחת של גשם חזק. כשהמים מגיעים מהגג מהר יותר ממה שהמורידים מסוגלים לפנות, הם עולים על שפת המרזב, נשפכים לאורך הקיר או, בגג שטוח, מצטברים סביב הקולטן ומחפשים דרך אחרת החוצה. הדרך האחרת הזאת היא לעתים קרובות חיבור בין האיטום למעקה, ומשם לתקרה.
המחשבון שלמטה עונה על שאלה אחת פשוטה: האם כמות המורידים והקוטר שלהם מתאימים לשטח הגג שלכם. הוא מבוסס על כלל אצבע מקובל בתחום, ונותן כיוון ברור לפני שמתקינים, מחליפים או מוסיפים מרזב.

מה מזינים במחשבון
יש שלושה נתונים, ובגג משופע נתון רביעי:
- סוג הגג: "גג שטוח עם קולטנים" או "גג משופע עם מרזב אופקי". הבחירה משנה את ההמלצות שמופיעות בתוצאה.
- שטח הגג שמתנקז, במ"ר: השטח שהמים שלו מגיעים לאותה מערכת ניקוז. בגג משופע מזינים את השטח האופקי שמתחת לגג, כלומר את מה שרואים מלמעלה, ולא את שטח הרעפים המלא.
- עוצמת הגשם לתכנון: רגילה (100 מ"מ לשעה), חזקה (150 מ"מ לשעה) או שבר ענן (200 מ"מ לשעה). ברירת המחדל היא חזקה.
- אורך קו המרזב במטרים: השדה מופיע רק כשבוחרים גג משופע, והוא משמש לחישוב השיפוע ומרווח המורידים.
אם אין לכם את שטח הגג, אפשר לחשב אותו קודם בכלי מדידת שטח הגג, לפי מידות או בסימון על תצלום אוויר. שם מופיע גם שטח ההיטל האופקי, שהוא בדיוק הנתון שצריך כאן.
איך קוראים את התוצאות
ברגע שמוזן שטח, מופיעים שלושה מספרים בראש התוצאה:
- ליטרים בכל שנייה, בשיא הגשם. זו כמות המים שהגג מעביר לניקוז ברגע הכי קשה. היא מחושבת כשטח כפול עוצמת הגשם, חלקי 3,600.
- ליטרים בכל דקה. אותו מספר כפול 60, שקל יותר לדמיין: כמה דליים בדקה צריכים לעבור דרך המורידים.
- שטח חתך מורידים נדרש, בסמ"ר. זה הנתון המרכזי. כלל האצבע שבבסיס המחשבון הוא כסמ"ר אחד של חתך מוריד לכל מ"ר גג, בעוצמה של 150 מ"מ לשעה. בגשם חלש יותר הדרישה קטנה, ובשבר ענן היא גדלה.
מתחת לשלושת המספרים מופיעה טבלה עם ארבעה קטרים של מורידים, ולכל אחד מהם כמה מורידים צריך ואיזה שטח גג כל מוריד מסוגל לשרת בעוצמת הגשם שבחרתם.
כל שינוי בשדות מעדכן את התוצאה מיד, בלי כפתור חישוב. כך אפשר לשחק עם הנתונים: להחליף בין גג שטוח למשופע, לשנות את עוצמת הגשם, או להזין רק חלק מהגג כדי לראות כמה מורידים צריך לאגף אחד שלו. זה שימושי במיוחד כשהגג מתחלק לכמה אזורי ניקוז נפרדים, וכל אזור צריך להיבדק בפני עצמו.

טבלת הקטרים: כמה גג משרת כל מוריד
המחשבון עובד עם ארבעה קטרים נפוצים. הטבלה הבאה מראה את שטח החתך שהמחשבון מייחס לכל קוטר, ואת שטח הגג שכל מוריד משרת בכל אחת משלוש עוצמות הגשם. אלה בדיוק המספרים שמופיעים בעמודה "שטח גג לכל מוריד" בתוצאה.
| קוטר המוריד | שטח חתך בחישוב | 100 מ"מ לשעה | 150 מ"מ לשעה | 200 מ"מ לשעה |
|---|---|---|---|---|
| 75 מ"מ (3 צול) | 44 סמ"ר | עד 66 מ"ר | עד 44 מ"ר | עד 33 מ"ר |
| 100 מ"מ (4 צול) | 78 סמ"ר | עד 117 מ"ר | עד 78 מ"ר | עד 59 מ"ר |
| 110 מ"מ | 95 סמ"ר | עד 143 מ"ר | עד 95 מ"ר | עד 71 מ"ר |
| 150 מ"מ (6 צול) | 177 סמ"ר | עד 266 מ"ר | עד 177 מ"ר | עד 133 מ"ר |
מספר המורידים בכל שורה מעוגל תמיד כלפי מעלה. מוריד אחד וחצי לא קיים, ולכן אם החישוב יוצא 1.2 מורידים, הטבלה תראה 2.
דוגמה מלאה: גג של 140 מ"ר
ניקח גג של 140 מ"ר ועוצמת גשם חזקה, 150 מ"מ לשעה. המחשבון מציג כ-5.8 ליטר בשנייה בשיא הגשם, 350 ליטר בדקה, ושטח חתך נדרש של 140 סמ"ר. מכאן הטבלה:
- במורידים של 75 מ"מ צריך 4 מורידים.
- במורידים של 100 מ"מ או 110 מ"מ צריך 2.
- במוריד של 150 מ"מ מוריד אחד מספיק מבחינת חתך, אבל בגג שטוח המחשבון מציג 2, כי שם תמיד מתכננים לפחות שני קולטנים.
אם אותו גג הוא גג משופע, המחשבון ממליץ גם על רוחב מרזב אופקי של 125 עד 150 מ"מ. ואם מזינים קו מרזב של 12 מטר, הוא מוסיף שיפוע מומלץ של כחצי סנטימטר למטר, כלומר הפרש גובה של כ-6 ס"מ בין שני קצות המרזב, ומוריד כל 10 עד 12 מטר לכל היותר.
גג שטוח מול גג משופע
בשני סוגי הגגות החישוב של כמות המים זהה, אבל ההמלצות שונות, והמחשבון מבחין ביניהם.
| גג שטוח עם קולטנים | גג משופע עם מרזב אופקי | |
|---|---|---|
| מינימום מורידים בטבלה | 2, גם כשאחד מספיק בחישוב | 1 |
| הערה בתוצאה | תכנון של לפחות שני קולטנים, כדי שסתימה באחד לא תציף את הגג | רוחב מרזב אופקי מומלץ |
| אורך קו המרזב | לא נדרש | משמש לחישוב הפרש הגובה ומרווח המורידים |
ההמלצה על שני קולטנים בגג שטוח היא עניין של ביטחון. קולטן אחד שנסתם בעלים או בשקית ניילון הופך את הגג לבריכה, והמים מגיעים מהר לגובה הרולקות ולפתחים. קולטן שני, או פתח גלישה בשפת הגג, נותנים למים דרך החוצה גם כשמשהו נסתם. על התכנון הזה, ועל מרזבי פנים ופתחי ניקוז, אפשר לקרוא בהרחבה בדף ניקוז גג שטוח.
איזו עוצמת גשם לבחור
העוצמה היא ההנחה החשובה ביותר בחישוב, כי היא משנה את התוצאה באופן ישיר: בשבר ענן נדרש פי שניים חתך לעומת גשם רגיל. לרוב הבתים, עוצמה חזקה היא נקודת מוצא סבירה, ולכן זו ברירת המחדל במחשבון.
- רגילה, 100 מ"מ לשעה: מתאימה לבדיקה מהירה, או למבנה קטן שבו גלישה רגעית מהמרזב לא תגרום נזק.
- חזקה, 150 מ"מ לשעה: הבחירה הסבירה לרוב הבתים והבניינים.
- שבר ענן, 200 מ"מ לשעה: כדאי לבחור כשהמים מהגג יכולים לגרום נזק משמעותי אם יגלשו, למשל מעל כניסה, מעל חלונות או בגג שטוח שמתחתיו דירות.
אם אתם מתלבטים, הריצו את המחשבון פעמיים, בעוצמה חזקה ובשבר ענן, והשוו כמה מורידים נוספים זה דורש. לפעמים ההבדל הוא מוריד אחד בלבד, ואז ברור מה עדיף.
מה המחשבון לא לוקח בחשבון
המחשבון אומר את זה בעצמו בתחתית התוצאה: זה כלל אצבע והערכה בלבד, לא תכנון הנדסי. כמה דברים משפיעים על הניקוז בפועל ולא נכנסים לחישוב:
- מיקום הקולטנים והמורידים. שני מורידים באותה פינה של גג ארוך לא עובדים כמו שני מורידים בשני הקצוות.
- אורך המורידים וזוויות. כל ברך בצינור מאטה את הזרימה, ומוריד ארוך עם כמה פניות מפנה פחות ממוריד ישר.
- סתימות. החישוב מניח צינור נקי. מוריד חצי סתום מתפקד כמוריד בקוטר קטן בהרבה. אם יש אצלכם בעיה כזאת, הדף על סתימת ניקוז בגג מסביר מה עושים.
- מים שמגיעים מקיר או מגג שכן. קיר גבוה שצמוד לגג מוסיף לו מים שלא נכללים בשטח שהזנתם.
סימנים שהמרזב הקיים קטן מדי
לא תמיד צריך מחשבון כדי לחשוד. יש סימנים שאפשר לראות בגשם הבא, ושווה להשוות אותם לתוצאה של המחשבון:
- מים שגולשים מעל שפת המרזב לאורך כל הקו, ולא רק בנקודה אחת. גלישה בנקודה אחת מעידה בדרך כלל על סתימה או על שיפוע הפוך, וגלישה לאורך כל הקו מעידה על קיבולת לא מספיקה.
- פסים כהים או טחב על הקיר מתחת למרזב, במיוחד בפינות שבהן המים מתרכזים.
- שלולית שמתמלאת סביב הקולטן בגג שטוח בזמן גשם חזק ומתרוקנת רק אחרי שהגשם נחלש.
כשרואים סימנים כאלה, מזינים במחשבון את השטח האמיתי שמתנקז לאותו מרזב ובודקים כמה מורידים היו צריכים להיות שם. אם התוצאה גבוהה ממה שיש בפועל, הסיבה כנראה ברורה. אם היא תואמת, כדאי לחפש סתימה, שיפוע לא נכון או חיבור דולף.
מהחישוב להתקנה
אחרי שיש לכם מספרים, השלב הבא תלוי במצב. אם המרזבים הקיימים קטנים מדי או במצב גרוע, שקלו התקנת מרזבים חדשים בגודל המתאים. אם הבעיה היא מספר המורידים, לפעמים מספיק להוסיף מוריד או קולטן. בכל מקרה, כדאי לבדוק גם את חומר המרזב ואת החיבורים, כי מרזב בגודל נכון שדולף בחיבורים לא פותר את הבעיה.
לגבי עלויות, אלה המחירים מתוך המחירון שלנו, לפני מע"מ:
| עבודה | יחידה | מחיר |
|---|---|---|
| התקנה או איטום של מרזב חיצוני, כולל מתלים וחיבורים | מטר אורך | 150 עד 250 ₪ |
| קולטן (פתח ניקוז) | יחידה | 350 עד 600 ₪ |
פירוט נוסף על מה משפיע על המחיר יש בדף כמה עולה החלפת מרזבים. מחירים של עבודות שלא מופיעות כאן נקבעים אחרי ביקור בשטח.
שליחת החישוב ומה הלאה
בסוף המחשבון יש בלוק פנייה. כפתור "שליחת החישוב בוואטסאפ" פותח הודעה עם שטח הגג, עוצמת הגשם וסוג הגג שבחרתם, כך שאפשר לשלוח אותה כמו שהיא ולהוסיף תמונה של המרזבים הקיימים. אפשר גם להשאיר שם וטלפון בטופס הקצר. נחזור אליכם עם המלצה על מספר המורידים, על המיקום שלהם ועל סוג המרזב.
אם אתם בודקים את הגג לקראת החורף, יש עוד כלים שימושיים לבעלי בתים באתר, שכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת בדרך לגג יבש.
מרזב בגודל הנכון עוזר רק אם המים מגיעים אליו. בגג שטוח עם שקעים, חלק מהמים נשארים בשלוליות ולא מגיעים לקולטן בכלל. כדי לבדוק את זה יש מחשבון שיפועים וניקוז לגג שטוח, שמשלים את החישוב שעשיתם כאן.
שאלות נפוצות
כמה מורידים צריך לגג של 100 מ"ר?
בעוצמת גשם חזקה של 150 מ"מ לשעה נדרש שטח חתך של כ-100 סמ"ר, כלומר 2 מורידים של 100 מ"מ או 3 של 75 מ"מ. בגג שטוח מתכננים לפחות שני קולטנים בכל מקרה.
איזה שטח מזינים בגג רעפים משופע?
את השטח האופקי שמתחת לגג, כפי שהוא נראה מלמעלה, ולא את שטח הרעפים המלא. זה השטח שקובע כמה גשם נופל על הגג.
למה בגג שטוח המחשבון מראה תמיד לפחות שני מורידים?
כדי שסתימה בקולטן אחד לא תציף את הגג. גם כשקוטר גדול מספיק מבחינת חישוב, קולטן שני נותן למים דרך יציאה נוספת.
מה השיפוע הנכון למרזב אופקי?
המחשבון ממליץ על כחצי סנטימטר למטר. במרזב של 12 מטר זה הפרש גובה של כ-6 ס"מ בין הקצוות, עם מוריד כל 10 עד 12 מטר לכל היותר.
האם התוצאה מחליפה תכנון של מהנדס?
לא. המחשבון מבוסס על כלל אצבע מקובל ונותן הערכה. בפועל משפיעים גם מיקום הקולטנים, אורך המורידים והזוויות, ובפרויקטים גדולים התכנון נעשה בידי גורם מקצועי.
כמה עולה התקנת מרזב חיצוני?
התקנה או איטום של מרזב חיצוני עולים 150 עד 250 ₪ למטר אורך לפני מע"מ, כולל מתלים וחיבורים. קולטן עולה 350 עד 600 ₪ ליחידה לפני מע"מ.
